פסק-דין בתיק ב"ל 53856-05-11

1.         בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29/03/2011, אשר קבעה למערער דרגת נכות צמיתה  בשיעור 5%.

2.         הוועדה לעררים העניקה למערער נכות בשיעור 5% לפי סעיף  ליקוי 48 (2) (ז) (1) מותאם במחציתו.

3.         הוועדה נשוא הערעור התכנסה מכוח פסק דין מיום 25/01/2011, אשר ניתן בהתאם להסכמת הצדדים (תיק בל 14946-09-10). בפסק הדין נקבע, כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, על מנת שתפעל כדלקמן:

                        "א.       שתתייחס לתוצאות בדיקת מיפוי עצמות מיום 04/06/2008.

ב.        תסביר ותנמק התאמת סעיף ליקוי 48 (2) (ז) ( I) שהוענק בגין נזק במיניסקוס בשים לב כי הסעיף מעניק 10%.

ג.         לאור מסקנותיה בדבר נכויות המערער, תשקול הוועדה את הפעלת תקנה 15.

ד.         הוועדה תפרט ותנמק החלטתה.

                        ה.        הוועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפניה".

4.         עיקר טענות המערער:

א.         הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין. הוועדה לא התייחסה כדבעי לבדיקת מיפוי העצמות מיום 04/06/2008. בפועל הוועדה העתיקה לפרוטוקול את תוצאות הבדיקה, ולא  עשתה דבר מעבר לכך. ציון ממצאי הבדיקה אינו נופל בגדר הנמקה.

ב.         הוועדה לא נימקה כנדרש מדוע העניקה למערער נכות בשיעור מחצית משיעור הנכות הקבועה בסעיף ליקוי 48 (2) (ז') (1). הוראת הסעיף קובעת כי בגין נזק במיניסקוס בצורה קלה יש להעניק נכות בשיעור 10%. טעתה הוועדה בקביעתה למערער נכות בשיעור מחצית משיעור הנכות הקבועה בסעיף ליקוי 48 (2) (ז') (1), וזאת בשים לב לממצאיה כי למערער קרע במיניסקוס. הנמקת הוועדה אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בענין הענקת אחוזי נכות בגין נזק במיניסקוס.

ג.          הערת הוועדה בפרוטוקול, כי הינה מותירה את אחוזי הנכות בשיעור 5% אך בשל העובדה כי המוסד לא הגיש ערר  מטעמו, מצביעה על כך כי הוועדה 'נעולה' בדעתה.

            ד.         טעתה הוועדה עת לא ערכה למערער בדיקה קלינית.

ה.         שגתה הוועדה עת התייחסה  בהחלטתה לנושא הגבלת התנועות, וזאת שעה שאין דרישה להגבלת תנועות בהגדרת סעיף ליקוי 48 (2) (ז) (1) .

ו.          הוועדה לא התייחסה לירידה בהכנסות המערער בשיעור 14%, בעת שדנה בהפעלת תקנה 15, וכן לא נתנה דעתה לעובדה כי  המערער אמנם שב לעבודתו, אך שעות עבודתו צומצמו עקב הפגיעה.

ז.          מבוקש להשיב את עניינו של המערער בפני ועדה בהרכב אחר, ללא שיונחו בפני הוועדה שני הפרוטוקולים של הוועדות הקודמות.  

5.         עיקר טענות המשיב:

א.         הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין מיום 25/01/2011. הוועדה התייחסה לבדיקת מיפוי עצמות מיום 04/06/2008. הוועדה ציינה כי בבדיקה מודגמת קליטת יתר דיפוזית בברך שמאל משטחים ארטיקולרים, סוכם כי כממצא בברך שמאל חשד לארטריטיס.

ב.         הוועדה עיינה בפענוח בדיקת  M.R.I של ברך שמאל, וציינה כי נמצא קרע בתוך המיניסקוס המדיאלי, ואינו מערב את המשטחים של המיניסקוס שבאים במגע עם המפרק. כמו כן, הודגמו לדבריה שינוים קלים בסחוס המפרקי בפמור המדיאלי של הברך, המדור החיצוני נמצא תקין.הוועדה ציינה כי לא מצאה ממצא אוביקטיבי או ליקוי במפרק קליני המקנה אחוזי נכות, ולכן לא מופיעים התנאים הקבועים בסעיף ליקוי 48 (2) (ז) (1).